זיהום אוויר - פצצת זמן בלתי נראית לעולם

1. איכות הסביבה של האו"ם: שליש מהמדינות חסרות תקני איכות אוויר חיצוניים סטטוטוריים

תוכנית הסביבה של האו"ם קבעה בדוח הערכה שפורסם היום כי שליש ממדינות העולם לא פרסמו תקני איכות אוויר חיצוניים (סביבתיים) הניתנים לאכיפה חוקית. כאשר קיימים חוקים ותקנות כאלה, התקנים הרלוונטיים משתנים מאוד ולעיתים אינם עולים בקנה אחד עם ההנחיות של ארגון הבריאות העולמי. בנוסף, לפחות 31% מהמדינות המסוגלות להנהיג תקני איכות אוויר חיצוניים כאלה עדיין לא אימצו תקנים כלשהם.

ה-UNEP "בקרת איכות האוויר: הערכת חקיקת זיהום האוויר העולמית הראשונה" שוחרר בערב יום השמיים הכחולים הבינלאומי של אוויר נקי. הדו"ח סקר את חקיקת איכות האוויר של 194 מדינות והאיחוד האירופי, וחקר את כל ההיבטים של המסגרת המשפטית והמוסדית. להעריך את האפקטיביות של החקיקה הרלוונטית בהבטחת איכות האוויר עומדת בתקנים. הדו"ח מסכם את המרכיבים המרכזיים שצריכים להיכלל במודל ניהול מקיף של איכות אוויר שיש לקחת בחשבון בחקיקה הלאומית, ומהווה בסיס לאמנה גלובלית המקדמת פיתוח תקני איכות אוויר חיצוניים.

איום בריאותי

זיהום האוויר זוהה על ידי ארגון הבריאות העולמי כסיכון הסביבתי היחיד המהווה את האיום הגדול ביותר על בריאות האדם. 92% מאוכלוסיית העולם חיה במקומות שבהם רמות זיהום האוויר חורגות מגבולות הבטיחות. ביניהם, נשים, ילדים וקשישים במדינות בעלות הכנסה נמוכה סובלים מההשפעה החמורה ביותר. מחקרים עדכניים גם הראו כי ייתכן שיש מתאם בין ההסתברות לזיהום בכתר חדש לבין זיהום אוויר.

הדו"ח הצביע על כך שלמרות ש-WHO הוציא הנחיות איכות אוויר סביבתיות (חוץ), אין מסגרת משפטית מתואמת ומאוחדת ליישום הנחיות אלו. בלפחות 34% מהמדינות, איכות האוויר בחוץ עדיין אינה מוגנת בחוק. גם באותן מדינות שהנהיגו חוקים רלוונטיים, קשה להשוות בין התקנים הרלוונטיים: 49% מהמדינות בעולם מגדירות לחלוטין את זיהום האוויר כאיום חיצוני, הכיסוי הגיאוגרפי של תקני איכות האוויר משתנה, ויותר ממחצית המדינות לאפשר חריגות מהסטנדרטים הרלוונטיים. תֶקֶן.

עוד דרך ארוכה

הדו"ח הצביע על כך שגם אחריות המערכת להשגת תקני איכות אוויר בקנה מידה עולמי חלשה מאוד - רק 33% מהמדינות הופכות את התאימות לאיכות האוויר לחובה חוקית. ניטור איכות האוויר הוא קריטי כדי לדעת אם התקנים עומדים, אך לפחות ל-37% מהמדינות/אזורים אין דרישות חוקיות לניטור איכות האוויר. לבסוף, למרות שלזיהום אוויר אין גבולות, רק ל-31% מהמדינות יש מנגנונים חוקיים לטפל בזיהום אוויר חוצה גבולות.

אינגר אנדרסן, מנכ"לית תוכנית הסביבה של האו"ם, אמרה: "אם לא ננקוט באמצעים כלשהם לעצור ולשנות את הסטטוס קוו לפיו זיהום אוויר גורם ל-7 מיליון מקרי מוות בטרם עת מדי שנה, עד שנת 2050, מספר זה עשוי להיות אפשרי. עלייה של יותר מ-50%".

הדו"ח קורא למדינות נוספות להכניס חוקים ותקנות חזקים לאיכות אוויר, כולל כתיבת תקנים שאפתניים לזיהום אוויר פנימי וחיצוני לחוקים, שיפור מנגנונים משפטיים לניטור איכות האוויר, הגברת השקיפות, חיזוק מהותי של מערכות אכיפת החוק ושיפור התגובות לאומיות ו מנגנוני תיאום מדיניות ורגולציה לזיהום אוויר חוצה גבולות.

2. UNEP: רוב המכוניות המשומשות המיוצאות על ידי מדינות מפותחות למדינות מתפתחות הן כלי רכב מזהמים

דו"ח שפרסמה היום התוכנית לאיכות הסביבה של האו"ם הצביע על כך שמיליוני מכוניות יד שנייה, טנדרים ואוטובוסים קטנים המיוצאים מאירופה, ארה"ב ויפן למדינות מתפתחות הם בדרך כלל באיכות ירודה, מה שמוביל לא רק להחמרת זיהום האוויר. , אך גם מעכב את המאמצים להתמודד עם שינויי האקלים. הדו"ח קורא לכל המדינות למלא את פערי המדיניות הנוכחיים, לאחד את תקני האיכות המינימליים למכוניות יד שנייה ולוודא שמכוניות יד שנייה מיובאות נקיות ובטוחות מספיק.

דו"ח זה, שכותרתו "מכוניות משומשות והסביבה - סקירה גלובלית של כלי רכב קלים משומשים: זרימה, קנה מידה ותקנות", הוא דו"ח המחקר הראשון שפורסם אי פעם ברחבי שוק המכוניות המשומשות העולמי.

הדוח מראה שבין 2015 ל-2018, בסך הכל יצאו ברחבי העולם 14 מיליון כלי רכב קלים יד שנייה. מתוכם, 80% הגיעו למדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, ויותר ממחצית הלכו לאפריקה.

מנכ"לית UNEP, אינגר אנדרסן, אמרה כי ניקוי וארגון מחדש של הצי העולמי הוא המשימה העיקרית של השגת יעדי איכות אוויר ואקלים גלובליים ומקומיים. במהלך השנים, יותר ויותר מכוניות יד שנייה יוצאו ממדינות מפותחות למדינות מתפתחות, אך מכיוון שהמסחר הקשור ברובו אינו מוסדר, רוב היצוא הוא כלי רכב מזהמים.

היא הדגישה כי היעדר תקנים ותקנות יעילים הוא הגורם העיקרי להטלת כלי רכב נטושים, מזהמים ולא בטוחים. מדינות מפותחות חייבות להפסיק לייצא כלי רכב שלא עברו את בדיקות הסביבה והבטיחות שלהם ואינם מתאימים יותר לנסיעה בכבישים, בעוד שמדינות היבוא צריכות להכניס תקני איכות מחמירים יותר.

הדו"ח ציין כי הצמיחה המהירה של בעלות על מכוניות היא הגורם העיקרי הגורם לזיהום אוויר ולשינויי אקלים. בעולם, פליטות פחמן דו חמצני הקשורות לאנרגיה ממגזר התחבורה מהוות כרבע מסך הפליטות העולמיות. באופן ספציפי, מזהמים כגון חלקיקים עדינים (PM2.5) ותחמוצות חנקן (NOx) הנפלטים על ידי רכב הם המקורות העיקריים לזיהום אוויר עירוני.

הדו"ח מתבסס על ניתוח מעמיק של 146 מדינות, ומצא כי לשני שלישים מהן יש רמה "חלשה" או "חלשה מאוד" של מדיניות בקרת יבוא עבור מכוניות יד שנייה.

הדו"ח גם הצביע על כך שמדינות שהטמיעו אמצעי בקרה (בעיקר גיל רכב ותקני פליטה) על יבוא מכוניות יד שנייה יכולות להשיג מכוניות יד שנייה באיכות גבוהה לרבות רכבים היברידיים וחשמליים במחירים נוחים.

הדוח מצא כי במהלך תקופת המחקר, מדינות אפריקה ייבאו את המספר הגדול ביותר של מכוניות משומשות (40%), ואחריהן מדינות מזרח אירופה (24%), מדינות אסיה-פסיפיק (15%), מדינות המזרח התיכון (12%) מדינות אמריקה הלטינית (9%).

הדו"ח הצביע על כך שגם מכוניות יד שנייה נחותות יגרמו ליותר תאונות דרכים. מדינות כמו מלאווי, ניגריה, זימבבואה ובורונדי שמיישמות תקנות "חלשות מאוד" או "חלשות" של מכוניות יד שנייה, גם הן סובלות ממספר רב של הרוגים בכבישים. במדינות אשר גיבשו ויישמו בקפדנות את תקנות רכב יד שנייה, לציי הרכב יש מקדם בטיחות גבוה יותר ופחות תאונות.

בתמיכת קרן הנאמנות לבטיחות בדרכים של האו"ם וסוכנויות אחרות, UNEP קידמה את ההשקה של יוזמה חדשה המוקדשת להכנסת תקני מינימום לרכב יד שנייה. התוכנית מתמקדת כרגע באפריקה תחילה. מדינות אפריקאיות רבות (כולל מרוקו, אלג'יריה, חוף השנהב, גאנה ומאוריציוס) קבעו תקני איכות מינימליים, ומדינות רבות נוספות גילו עניין להצטרף ליוזמה.

הדו"ח הצביע על כך שדרוש מחקר נוסף כדי לפרט יותר את ההשפעה של סחר בכלי רכב משומשים, כולל ההשפעה של כלי רכב משומשים כבדים.