זיהום אוויר - פצצת זמן בלתי נראית לעולם

1. איכות הסביבה של האו"ם: שליש מהמדינות חסרות סטנדרטים סטטוטוריים לאיכות אוויר חיצונית

תוכנית הסביבה של האו"ם קבעה בדוח הערכה שפורסם היום כי שליש ממדינות העולם לא פרסמו סטנדרטים חוקיים לאיכות אוויר חיצונית (סביבתית). במקומות בהם קיימים חוקים ותקנות כאלה, הסטנדרטים הרלוונטיים משתנים מאוד ולעתים קרובות אינם עולים בקנה אחד עם הנחיות ארגון הבריאות העולמי. בנוסף, לפחות 31% מהמדינות המסוגלות להנהיג סטנדרטים כאלה לאיכות אוויר חיצונית טרם אימצו סטנדרטים כלשהם.

הדו"ח "שליטה באיכות האוויר: הערכת החקיקה הראשונה בנושא זיהום אוויר" של UNEP פורסם ערב יום השמיים הכחולים הבינלאומי לאוויר נקי. הדו"ח סקר את חקיקת איכות האוויר של 194 מדינות והאיחוד האירופי, וחקר את כל היבטי המסגרת המשפטית והמוסדית. הדו"ח מעריך את יעילות החקיקה הרלוונטית בהבטחת עמידה בתקנים של איכות האוויר. הדו"ח מסכם את המרכיבים המרכזיים שיש לכלול במודל מקיף לניהול איכות אוויר שיש לקחת בחשבון בחקיקה הלאומית, ומספק בסיס לאמנה עולמית המקדמת פיתוח סטנדרטים לאיכות אוויר חיצונית.

איום בריאותי

זיהום אוויר זוהה על ידי ארגון הבריאות העולמי כסיכון הסביבתי היחיד המהווה את האיום הגדול ביותר על בריאות האדם. 92% מאוכלוסיית העולם גרה במקומות שבהם רמות זיהום האוויר חורגות מהגבולות הבטוחים. ביניהם, נשים, ילדים וקשישים במדינות בעלות הכנסה נמוכה סובלים מההשפעה החמורה ביותר. מחקרים אחרונים הראו גם כי ייתכן שיש קשר בין ההסתברות לזיהום חדש בנגיף הקורונה לבין זיהום אוויר.

הדו"ח ציין כי למרות שארגון הבריאות העולמי פרסם הנחיות איכות אוויר סביבתיות (חיצוני), אין מסגרת משפטית מתואמת ומאוחדת ליישום הנחיות אלה. בלפחות 34% מהמדינות, איכות האוויר החיצוני עדיין אינה מוגנת על פי חוק. אפילו במדינות שחוקקו חוקים רלוונטיים, קשה להשוות בין התקנים הרלוונטיים: 49% מהמדינות בעולם מגדירות לחלוטין את זיהום האוויר כאיום חיצוני, הכיסוי הגיאוגרפי של תקני איכות האוויר משתנה, ויותר ממחצית המדינות מאפשרות סטיות מהתקן הרלוונטי.

דרך ארוכה עוד לפנינו

הדו"ח ציין כי האחריות המערכתית להשגת תקני איכות אוויר בקנה מידה עולמי חלשה מאוד - רק 33% מהמדינות הופכות את עמידה בתקנים לאיכות אוויר לחובה חוקית. ניטור איכות האוויר הוא קריטי כדי לדעת האם התקנים עומדים, אך לפחות 37% מהמדינות/אזורים אינם דורשים דרישות חוקיות לנטר את איכות האוויר. לבסוף, למרות שזיהום אוויר אינו מכיר גבולות, רק ל-31% מהמדינות יש מנגנונים חוקיים לטיפול בזיהום אוויר חוצה גבולות.

אינגר אנדרסן, המנהלת בפועל של תוכנית הסביבה של האו"ם, אמרה: "אם לא ננקוט באמצעים כלשהם כדי לעצור ולשנות את הסטטוס קוו לפיו זיהום אוויר גורם ל-7 מיליון מקרי מוות בטרם עת מדי שנה, עד 2050, מספר זה עשוי להיות אפשרי. עלייה של יותר מ-50%."

הדו"ח קורא ליותר מדינות להנהיג חוקים ותקנות חזקים בנוגע לאיכות אוויר, כולל כתיבת סטנדרטים שאפתניים בנוגע לזיהום אוויר בתוך הבית ומחוצה לו, שיפור מנגנונים משפטיים לניטור איכות האוויר, הגברת השקיפות, חיזוק משמעותי של מערכות אכיפת החוק ושיפור התגובות למנגנוני תיאום מדיניות ורגולציה לאומיים בנושא זיהום אוויר חוצה גבולות.

2. UNEP: רוב מכוניות יד שנייה המיוצאות על ידי מדינות מפותחות למדינות מתפתחות הן כלי רכב מזהמים.

דו"ח שפורסם היום על ידי תוכנית הסביבה של האו"ם הצביע על כך שמיליוני מכוניות משומשות, טנדרים ואוטובוסים קטנים המיוצאים מאירופה, ארצות הברית ויפן למדינות מתפתחות הם בדרך כלל באיכות ירודה, מה שמוביל לא רק להחמרת זיהום האוויר, אלא גם מעכב את המאמצים להתמודד עם שינויי האקלים. הדו"ח קורא לכל המדינות למלא את הפערים הקיימים במדיניות, לאחד את תקני האיכות המינימליים למכוניות משומשות ולהבטיח שמכוניות משומשות מיובאות יהיו נקיות ובטוחות מספיק.

דו"ח זה, שכותרתו "מכוניות משומשות והסביבה - סקירה כללית של כלי רכב קלים משומשים: זרימה, קנה מידה ותקנות", הוא דו"ח המחקר הראשון שפורסם אי פעם סביב שוק הרכב המשומש העולמי.

הדו"ח מראה כי בין השנים 2015 ו-2018 יוצאו ברחבי העולם סך של 14 מיליון כלי רכב קלים משומשים. מתוכם, 80% עברו למדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, ויותר ממחציתם עברו לאפריקה.

מנכ"לית UNEP, אינגר אנדרסן, אמרה כי ניקוי וארגון מחדש של צי הרכבים העולמי הם המשימה העיקרית להשגת יעדי איכות האוויר והאקלים הגלובליים והמקומיים. במהלך השנים, יותר ויותר מכוניות משומשות יוצאו ממדינות מפותחות למדינות מתפתחות, אך מכיוון שהסחר הקשור אינו מוסדר ברובו, רוב היצוא הוא כלי רכב מזהמים.

היא הדגישה כי היעדר תקנים ותקנות יעילים הוא הגורם העיקרי להשלכת כלי רכב נטושים, מזהמים ולא בטוחים. מדינות מפותחות חייבות להפסיק לייצא כלי רכב שלא עברו את בדיקות הסביבה והבטיחות שלהן ואינן מתאימים עוד לנהיגה בכבישים, בעוד שמדינות מייבאות צריכות להנהיג סטנדרטים מחמירים יותר של איכות.

הדו"ח ציין כי הצמיחה המהירה של בעלות על מכוניות היא הגורם העיקרי לזיהום אוויר ולשינויי אקלים. ברחבי העולם, פליטות פחמן דו-חמצני הקשורות לאנרגיה ממגזר התחבורה מהוות כרבע מכלל הפליטות העולמיות. באופן ספציפי, מזהמים כגון חלקיקים עדינים (PM2.5) ותחמוצות חנקן (NOx) הנפלטות מכלי רכב הם המקורות העיקריים לזיהום אוויר עירוני.

הדו"ח מבוסס על ניתוח מעמיק של 146 מדינות, ומצא כי לשני שלישים מהן יש רמת מדיניות פיקוח על יבוא מכוניות משומשות "חלשה" או "חלשה מאוד".

הדו"ח ציין גם כי מדינות שיישמו אמצעי בקרה (במיוחד תקני גיל ופליטת כלי רכב) על יבוא מכוניות משומשות יכולות להשיג מכוניות משומשות באיכות גבוהה, כולל כלי רכב היברידיים וחשמליים, במחירים נוחים.

הדו"ח מצא כי במהלך תקופת המחקר, מדינות אפריקה ייבאו את המספר הגדול ביותר של מכוניות משומשות (40%), ואחריהן מדינות מזרח אירופה (24%), מדינות אסיה-פסיפיק (15%), מדינות המזרח התיכון (12%) ומדינות אמריקה הלטינית (9%).

הדו"ח ציין כי מכוניות משומשות באיכות ירודה גם יגרמו ליותר תאונות דרכים. מדינות כמו מלאווי, ניגריה, זימבבואה ובורונדי המיישמות תקנות "חלשות מאוד" או "חלשות" בנוגע למכוניות משומשות מאופיינות גם במספר גבוה של מקרי מוות בתאונות דרכים. במדינות שניסחו ויישמו בקפדנות תקנות בנוגע למכוניות משומשות, לציי רכב מקומיים יש מקדם בטיחות גבוה יותר ופחות תאונות.

בתמיכת קרן הנאמנות לבטיחות בדרכים של האו"ם וסוכנויות אחרות, UNEP קידמה את השקתה של יוזמה חדשה המוקדשת להטמעת סטנדרטים מינימליים לרכבים משומשים. התוכנית מתמקדת כיום תחילה באפריקה. מדינות אפריקאיות רבות (כולל מרוקו, אלג'יריה, חוף השנהב, גאנה ומאוריציוס) קבעו סטנדרטים מינימליים לאיכות, ומדינות רבות נוספות גילו עניין בהצטרפות ליוזמה.

הדו"ח ציין כי יש צורך במחקר נוסף כדי לפרט עוד יותר על השפעת סחר כלי הרכב המשומשים, כולל השפעתם של כלי רכב כבדים משומשים.